להיות חבר של ג'ואן אייקן

ארבע-עשרה שנה חלפו מאז שנשביתי לראשונה בקסמה של ג'ואן אייקן ועד שנעשינו חברים המתארחים זה בביתו של זה – ומתכתבים בשאר הזמן.

"העורך הראשון של סדרת 'מרגנית' היה אוריאל אופק, חוקר ספרות ילדים שהיה לסמכות הבלתי מעורערת בתחום," כתבה שירי לב-ארי במלאות חצי יובל לסדרה. "הוא הוציא לאור את שני הספרים הראשונים, בית קטן בערבה מאת לורה אינגלס ויילדר והזאבים מאחוזת וילובי מאת ג'ואן אייקן."

ההתחלה הייתה ב-1973. קיבלתי מאהד זמורה חבילת ספרים שמתוכם היה עלי לבחור ספר שאתרגם.

עטיפה מצוינת של מירה פרידמן

עטיפה מצוינת של מירה פרידמן

זה היה קל: היו בחבילה ספרים למבוגרים שנראו לי משעממים, ואילו הספר של אייקן היה פשוט מדליק, מההערה הפותחת  "איך הגיעו זאבים לאנגליה" (מה שאינו נכון כלל) ועד הצרות של בוני באחוזה ושל סילביה ברכבת. ארבע שנים אחרי שמסרתי את כתב היד של התרגום התמניתי לעורך מרגנית. תירגמתי את מזימות אפלות בבטרסי וגם את ציפורי לילה בננטקט פרי עטה וקראתי רבים מספריה – גם למבוגרים. יש משהו כובש בישירות שבה היא כותבת, אפילו סיפורי מסתורין – או מדריך לסופרים פרי עטה – בלי פניות אל הקורא ובלי התחנחנויות אחרות. הראשון בסדרת הספרים הארוכה, הזאבים מאחוזת וילובי, מפחיד ומצחיק גם יחד; הזאבים אמיתיים ותוקפניים מאוד, וכמה מהדמויות מפחידות ומגוחכות ממש כמו ברומן דיקנסי: הילדות בבית היתומים מועסקות בעבודת פרך מבוקר עד ערב; האומנת התככנית רוצה להשתלט על האחוזה; ועוד. מזימות אפלות בבטרסי כתוב בסגנון "הגלימה והפגיון" ובו מופיעה לראשונה דידו הפרחחית. ציפורי לילה בננטקט כולל פרודיה מרהיבה על מובי דיק (הרמן מלוויל), על עיר השטן (ז'ול ורן) ואפילו על כיפה אדומה ועל העז ושבעת הגדיים...

ב-1987 מצאתי את שמה של ג'ואן איקן במדריך הטלפונים של אנגליה וביקשתי לבקרה עם עדית ועם יפעת בת השתים-עשרה. נסענו ברכבת לפּוּלבּוֹרוֹ במערב ססקס ומשם במונית לכפר הקטן פֶּטווֹרת'. כל מה שידענו בטרם האינטרנט הוא שג'ואן התאלמנה ושהיא גרה בפאב שעבר הסבה לבית מגורים. בבואנו הציגה אותנו לפני ג'וליוס גולדשטיין, צייר ומרצה לאמנות מניו יורק – בעלה השני, שגילה את הבית שבו גרו עכשיו, מבנה עתיק ומקסים עם גינה המשתרעת עד קצה המצוק המשקיף על בקעה רחבת ידיים.

הדרכה מצוינת לכותבים- Joan Aiken the Way to write for children

הדרכה מצוינת לכותבים

בין היתר הסיעה אותנו לראות את מחוז ילדותה ובו העץ שהעניק את שמו לספר עץ הקוקייה. הספקתי לתרגם כחצי מהספר הזה לפני שהושעתה העבודה על ספרי מרגנית; ודווקא אז הצטרפתי לוועדה שהכינה את הכנס הבין לאומי הראשון לספרות ילדים ונוער בבית אריאלה. כמומחה לספרות נוער מיובאת נשאלתי את מי נזמין לכנס הראשון. ברור שהמלצתי על ג'ואן אייקן. אלא מה. אין צורך לומר שדיברה בטעם על הכתיבה ועל ספריה לנוער. הופתעתי לשמוע שהגישה את כתב היד הראשון שלה למו"לים רבים; הם הציעו לה להכניס בו שינויים, אבל היא לא ויתרה. הצחיק אותי האופן שבו ביטאה את שם הגיבורה שלה, דַיידוֹ; בספרים – שהיו מנוקדים – ניקדנו דִידו, כמו מלכת קרתגו... בימים החופשיים באותו השבוע טיילנו בארץ, והיא גם באה לבקר אותנו; בשנים הבאות ביקרנו אותה פעמיים. את מכתביה אלי כתבה במכונת כתיבה.

קיבלתי את רשותה לתרגם אגדה אמנותית שכתבה מתוך הערכה לצייר, אָלֶן לי. נקמת הירח לא המריא במכירות, כמו גם שלושת ספרי "הזאבים" לנוער. נראה שההערכה הרבה שרוחשים לה בבריטניה ובארצות הברית לא דבקה בקורא הישראלי.

המו"ל, שהיה שותף להערכתי לה, ביקש ממני מדי פעם לחוות את דעתי על ספר חדש פרי עטה – ב-79 שנותיה כתבה יותר ממאה ספרים, כמעט שני ספרים בשנה. הפעם האחרונה הייתה ב-2002, כשנתיים לפני מותה.

כתבתי כי,"לג'ואן אייקן שלושה כיווני כתיבה ראשיים: אגדות אמנותיות נפלאות, רומנים בסדרות (שמהן תירגמנו מאחת ויש עוד אחת מצוינת), וספרי אימה, רובם בקבצי סיפורים. כאן מדובר בסיפור אימה על ילד המתגורר אצל סבתו הנחשבת למכשפה. הילד נכה; הוא נפגע בתאונה שבה נהרגו הוריו. הסבתא מפליגה עם הנכד לאי בצפון שבו נולדה. הספר לא ממש מפחיד ולא ממש משכנע; לא ממש כדאי למרגנית."
היו גם מאלה.

באחרונה נודע לי כי במרגנית מתרגמים מחדש את הספר שקראתי לו הזאבים מאחוזת וילובי. הבשורה משמחת, הגיע הזמן שדור חדש של קוראים יוכל להתענג על הספר הנפלא הזה.

Scroll Up
© יחיעם פדן 2017 | יחיעם פדן | קיבוץ סמר | 8881500 חבל אילות | 08-6356725 | 052-3631424 | yehiam.padan@gmail.com